פסק דין חשוב שהתפרסם לאחרונה לגבי צוואות שכדאי שכל אחד יכיר

ת"ע 55176-03-22 

פסק דין חשוב שהתפרסם לאחרונה לגבי צוואות שכדאי שכל אחד יכיר 

הרקע: הבנייה והסכסוך

האמא (אם לשלושה) אפשרה לבן אחד (התובע) לבנות בית בצמוד לביתה, מה שהצית מתח קשה בין שלושת הילדים, כולל טענות הדדיות על ניצול וניכור.

מהלך הצוואות: מאי-שוויון לשוויון

האמא ערכה כמה צוואות במהלך חייה:

• צוואה מוקדמת (1999): הורישה את הבית שלה רק לשני הנתבעים. הבן (התובע) קיבל רק את הבית שבנה לעצמו.
• צוואות ביניים (2012): רצתה לאזן את החלוקה והחליטה להוריש את הבית שלה בשוויון בין שלושת הילדים.
• צוואה מאוחרת (2017): זו הצוואה האחרונה, שבוצעה בפני נוטריון, ובה קבעה חלוקה שווה של הבית בין שלושת הילדים. צוואה זו ביטלה את הקודמות, אך נוסחה באופן חסר (לא התייחסה לשטחים נלווים).

הסטטוס המשפטי של האמא

ב-2017, לפני הצוואה האחרונה, נקבע בהליך משפטי כי האמא אינה זקוקה לאפוטרופוס, אך הוגבלה ביכולתה להעביר זכויות ללא אישור בית משפט.

המאבק לאחר המוות

• הנתבעים מבקשים לקיים את הצוואה המוקדמת )הטובה להם(.
• התובע מבקש לקיים את הצוואה המאוחרת (השוויון).
• הנתבעים מתנגדים לצוואה המאוחרת בטענה ל: חוסר כשרות של האמא, השפעה בלתי הוגנת מצד התובע, ופגם פורמלי (אי הצגת אישור רפואי לנוטריון).

השאלות המשפטיות 

בית המשפט נדרש להכריע בשלוש נקודות מחלוקת מרכזיות:

1. האם צו ההגבלה מתיק האפוטרופסות (שדרש אישור בית משפט לכל העברת זכויות) חל על חופש הציווי של המנוחה ושולל את תוקף הצוואה המאוחרת?
2. האם הופעלה על המנוחה "השפעה בלתי הוגנת" מצד התובע או מי מטעמו בעת עריכת הצוואה המאוחרת?
3. האם הייתה למנוחה כשרות משפטית לצוות (ידיעה והבחנה בטיבה של הצוואה) בעת עריכת הצוואה המאוחרת, בהתחשב ברקע הרפואי ובאי-צירוף תעודה רפואית?

המסקנה ופסק הדין

א. דחיית הצוואה המוקדמת: הצוואה המוקדמת נדחתה, שכן המנוחה ערכה צוואה מאוחרת יותר (צוואת 2003) שבה ביטלה כל צוואה קודמת.

ב. דחיית טענות ההגבלה וההשפעה הבלתי הוגנת:

• הגבלת האפוטרופסות: בית המשפט קבע כי הוראות פסק הדין בתיק האפוטרופסות, המגבילות העברת זכויות בחיים, אינן שוללות את זכותה של המנוחה לחתום על צוואה, שכן הדינים החלים על צוואות שונים מהדינים החלים על ענייני אפוטרופסות.
• השפעה בלתי הוגנת: על אף שהוקמה חזקה עובדתית לקיומה של השפעה בלתי הוגנת (נוכח תלות המנוחה בתובע ומעורבותו בעריכת הצוואה), חזקה זו נסתרה. בית המשפט קבע כי הצוואה המאוחרת שיקפה את רצונה החופשי והעקבי של המנוחה, כפי שבא לידי ביטוי בקרבה הרגשית לתובע, ובעיקר בדבריה הברורים והמנומקים בבית המשפט בתיק האפוטרופסות זמן קצר לפני עריכת הצוואה.

ג. פסילת הצוואה המאוחרת מחמת העדר כשרות משפטית:

• בית המשפט קבע כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה המאוחרת.
• ההכרעה נשענה על ההבחנה בין הבנה כללית (הבנת העיקרון המנחה והרצון לחלוקה שוויונית בין הילדים, לצד מתן הבית לתובע), שהייתה קיימת אצל המנוחה, לבין הבנה עניינית של פרטי המימוש.
• הצוואה המאוחרת נוסחה באופן חסר ובהול, תוך השמטת פרטים חיוניים כמו המגרש, זכויות הבנייה ויתר הרכוש. בנוסף, אי-דרישת תעודה רפואית (כנדרש בתקנות הנוטריונים במקרה של מצווה מרותק או תלוי, כפי שהייתה המנוחה) העביר את נטל ההוכחה בדבר גמירות דעתה אל התובע.
• בית המשפט קבע כי העדר כשרות משפטית שולל את תוקף הצוואה, גם אם תוכנה משקף את רצונה האמיתי והעקבי של המנוחה; רצון אנושי אינו יכול להחליף רצון משפטי.
• פסק הדין: שתי הצוואות שעמדו במחלוקת (המוקדמת והמאוחרת) בטלות. בית המשפט, מתוך חובתו לקיים את רצון המת, הורה לצדדים לטעון ביחס לצוואת 2012 (שהייתה מפורטת, עקבית ברצון המנוחה והופקדה כדין). בהיעדר טיעון מצד הצדדים, יינתן צו לקיום צוואת 2012.

 

עד כאן פסק הדין. מהיכרות עמוקה שלי את תחום הצוואות, אפרט כאן את הנקודות הבאות:

ההשלכות של פסק הדין

1. כשרות משפטית גוברת על כוונת המצווה: גם כאשר רצונה של המנוחה עקבי וברור (כפי שהיה בצוואה המאוחרת), אם חסרה כשרות משפטית עניינית להבין את מלוא המשמעות והפרטים של הצוואה, הצוואה בטלה. הקושי הלוגי אינו משנה את הכלל הנורמטיבי שדורש כשרות כתנאי כניסה לבחינת הרצון.
2. חשיבות הפרטים בצוואה: הצוואות הקודמות (2003, 2012) כללו פרטים לגבי המגרש, זכויות הבנייה ואופן השימוש בחלקים המשותפים. החסר ה"בהול" של פרטים אלה בצוואה המאוחרת שימש ראיה לנסיגה ביכולת ההבנה של המנוחה.
3. החובה השיפוטית לקיום רצון המת: בית המשפט אינו כבול רק למחלוקות שבחרו הצדדים להביא בפניו, אלא מחויב להגשים את רצון המת (המנוחה). בהתאם לכך, בית המשפט העלה מיוזמתו את צוואת 2012, שלא נתבקש קיומה על ידי אף אחד מהצדדים, בשל היותה משקפת רצון עקבי ומפורט.

החשיבות לפנות לעורך דין כדי לערוך צואה 

פסק הדין ממחיש בצורה חדה את החשיבות הקריטית של עריכת צוואה מקצועית ומפורטת בליווי עורך דין:

1. מניעת תוהו ובוהו משפחתי ופירוט מלא: המקרה מראה כיצד היעדר תכנון מפורט ויצירת צוואות סותרות לאורך השנים (למעשה שני עשורים) יצרו כאוס משפחתי. הצוואה המאוחרת, למרות ששיקפה את עקרון הרצון הכללי, הייתה חסרת פרטים מהותיים (כגון חלוקת המגרש וזכויות הבנייה). עורך דין יבטיח שהצוואה תכלול את כלל הנכסים וההסדרים הנחוצים, ובכך ימנע מחלוקות עתידיות.
2. הבטחת כשרות משפטית ופורמליות: כאשר מדובר במצווה קשיש או תלוי, ישנה חובה מוגברת לוודא כשרות משפטית. עריכת צוואה באמצעות עורך דין או נוטריון מחייבת הקפדה על דרישות פורמליות, כגון הצגת תעודה רפואית במקרה הצורך (כפי שנקבע בתקנות הנוטריונים). אי-עמידה בדרישות אלה (כפי שקרה בצוואה המאוחרת) עלולה להעביר את נטל ההוכחה למבקש הקיום, ובסופו של דבר להוביל לפסילת הצוואה, גם אם כוונת המנוח הייתה ברורה.

 

1. הבטחת סופיות ויציבות: מטרת דיני הירושה היא להגשים את רצון המנוח ולספק ודאות, סופיות ויציבות. צוואה מנוסחת היטב מבטיחה שהרצון המשפטי של המנוח יתגשם, ולא ייפסל בדיעבד בשל חוסר הבנה בפרטים או פגמים פורמליים.

 

כפי שהראה פסק הדין, "רצון אנושי אינו יכול להחליף רצון משפטי". עורך דין מבטיח שרצונו האנושי של המצווה יתורגם באופן חוקי ותקף לרצון משפטי מחייב.

פנו בהקדם לעורך דין מוסמך לעריכת צוואה.

עו"ד יוסי רפאלוב, הינו מומחה בתחום הצוואות בעל ניסיון עשיר בעריכת צוואות המותאמות לצרכי הלקוחות.